חלונות

החלונות הם העיניים של הבית
בלעדיהם אין אור בתוכו 
בדיוק כמו הלב 
שללא אהבה קמל ונופל

אהבה

אהבה
את הלב מרטיטה 
את אורות  הנשמה מדליקה 
שירים רבים נכתבו אודותיה
ועדיין לא נס ליחה.

ים

ים
משקף את רגשותיהם של  השמיים
מאידך סוער וגועש 
ומחד רגוע ושקט 
ממש כמו שהפנים 
משקפים את נפש האדם

פנים

פנים 
מכוערות 
או יפות 
מה שבנפש
אינן מסתירות 

הבניין

עושים עניין
סביב הבניין
הוא ישן
ושוכן בו השטן
מתי הוא יקטן?

מים

מים 
קרים או חמים 
את העולם מניעים 
בלעדיהם אין חיים
את קיומנו מבטיחים 
ללא משוא פנים 
אותנו שוטפים

מבצבצים

קטנים או גדולים 
לבנים או אדומים
בשלל צבעים
כך הם הפרחים
בנשמתי מבצבצים

השמיים צועקים

השמיים צועקים לחלק מהאנשים
הם בגפם יושבים
חושבים על אותם הימים
נותרו רק מחשבות וכמה קולות
שאינם מרפים
שהולכים,ישנים, וגם אוכלים
הם זוכרים 
ולא שוכחים
הם היו חברים, בנים אחים
ועכשיו אינם קיימים
נפרדו והותירו אותם מצולקים
ומלי געגועים
לאותם הימים
או אלהים למה הם לא חוזרים ?
המראות? הריחות? הצחוקים?
נקברו עמוק יחד עם האנשים.

במעמקי החניון

אבשלום ירד אל מעמקי האדמה 
עם רכבו האפור החדש
בכניסה לחניון  התת- קרקעי 
החליט לפתע לצאת מרכבו 
ולנהל שיחה טלפונית  
הוא הטה את ראשו 
והביט בנעשה סביבו
ואז כהרף עין באופן בלתי ברור
רכבו נעלם מנגד עיניו
הוא החל לחפשו בתוך שיירת המכוניות
שהשתרכה לאורך הכניסה  של החניון
משלא מצא, נכנס אל תוך פיו של החניון
האפל שהואר חלקית ע"י תאורת נאונים
ושלטי היציאה 
הוא שאל את השומר :
האם ראית את הרכב שלי ?
השומר הניד בראשו ימין ושמאל
אבשלום החל סורק את החניון הגדול 
אחר רכבו האבוד
הוא ביקש מאחד העובדים 
בעל מפתע ערבי שישאיל לו את רכבו
על-מנת לחפש את רכבו האבוד
לאחר מאמצים קדחתניים
אבשלום לא מצא את רכבו 
לפתע הבחין במעבה החניון 
בקומה -2
פתח מסתורי בעל תקרה גבוהה
הוא נכנס פנימה אל תוך אולם רחב ידיים
בעל גוון אפור של בטון 
האולם היה מוזנח עם שברי בקבוקים
מפוזרים על רצפתו ושאריות פסולת
אבשלום שוב החל לחפש את רכבו 
בתקווה למצאו.
לפתע הבחין אבשלום ביצורים ימיים שלא ראה מעולם
חלקם שכובים על הארץ
וחלקם באקווריומים מבוטנים מצופים בריצוף חום.
הוא בהה בהם תוך חשיבה איך הגיעו לשם?
מי הביא אותם?
באותו הרגע הבין כי הוא הוזה ומדמיין 
ורכבו נגנב ועשה דרכו
 עם הגנב אל מחוץ לחניון
אישתו הגיעה למקום לאסוף אותו. 
 בדרכם למשטרה לדווח על הגניבה,
אבשלום התמלא חששות שמא חברת הביטוח לא תשלם לו 
בגין מקרה הגניבה כי זו אשמתו שהשאיר את הרכב מונע 
ויצא ממנו .

הרוח

הרוח
על גבה נושאת עלים
אותם מעיפה לכל הכיוונים
ללא גבולות מוגדרים
אינסופיים